עמליה הביאה חפץ שמזגיר לה את ילדותה, חוויות, את אימא שלה....
החפץ שלי: כף מכסף
הכף היה של אמי עוד לפני שנולדתי. והוא הגיע ארצה עם הורי מעירק.
הכף הוא עבודת יד, והוא שימש כלי במטבח, הכלי הוא בשרי.
הכף שימש כלי עזר לבישול (כגון: להפוך בשר וירקות מטוגנים במחבת).
אני זוכרת עוד מהילדות שהכף היה יד ימינה של אמי באותם זמנים של שנות החמישים לא היו הרבה כלים למטבח שאפשר להשתמש בהם, על כן כל חפץ היה מאד חשוב ושמרו עליו מכל משמר. בערבית הוא נקרא: "קיפקיר".
היום הכף ברשותי ואני נהנית להשתמש בו, כי הוא מזכיר לי את אמי, את ילדותי.
אני משתמשת בו לטיגון שניצלים, להפוך כל מיני טיגונים במחבת. אני משתדלת לשמור עליו, כי הוא חפץ מאד נוסטלגי עבור.
הכף היה של אמי עוד לפני שנולדתי. והוא הגיע ארצה עם הורי מעירק.
הכף הוא עבודת יד, והוא שימש כלי במטבח, הכלי הוא בשרי.
הכף שימש כלי עזר לבישול (כגון: להפוך בשר וירקות מטוגנים במחבת).
אני זוכרת עוד מהילדות שהכף היה יד ימינה של אמי באותם זמנים של שנות החמישים לא היו הרבה כלים למטבח שאפשר להשתמש בהם, על כן כל חפץ היה מאד חשוב ושמרו עליו מכל משמר. בערבית הוא נקרא: "קיפקיר".
היום הכף ברשותי ואני נהנית להשתמש בו, כי הוא מזכיר לי את אמי, את ילדותי.
אני משתמשת בו לטיגון שניצלים, להפוך כל מיני טיגונים במחבת. אני משתדלת לשמור עליו, כי הוא חפץ מאד נוסטלגי עבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה